מילים: מתתיהו שלם כתיבה: 1933 הלחנה: 1933

שִׁיר לַסַּדְנָה אָשִׁירָה נָא, שִׁיר עֲמָלִי. כָּל עֲבוֹדָה הִנֵּה אֵדַע, כָּל מַכְשִׁיר וּכְלִי.

הִנֵּה פַּטִּישׁ, עוֹבֵד הוּא חִישׁ, אָזְנַיִם מַחֲרִישׁ. הַךְ, הַךְ עַל הַמַּסְמֵר, הַצְּרִיף נִבְנֶה מַהֵר, הַךְ! הַךְ! הַךְ!

שִׁיר לַסַּדְנָה…

הִנֵּה מָשׁוֹף חֲזֹר וָשׁוֹב, מַשְׁחִיז הוּא עַד אֵין סוֹף; בַּרְזֶל וְכָל מַתֶּכֶת חֲדָשָׁה מִיָּד הוֹפֶכֶת, זִיו! זִיו! זִיו!

שִׁיר לַסַּדְנָה…

מאתר זמרשת