השיר נכתב בשנת 1928 לכבוד חג הבציר של קיבוץ רמת יוחנן.

מילים: מתתיהו שלם

הַכּוֹרְמִים, הַיּוֹגְבִים, צְאוּ בִּמְצִלְתַּיִם! נִלְגֹּם אֹדֶם עֲנָבִים כּוֹס וְכוֹסוֹתַיִם. הוֹי, הוֹי, תַּם בָּצִיר, הָבוּ זֶמֶר, הָבוּ שִׁיר! שָׁם בַּכֶּרֶם בַּמְּלוּנָה בּוֹצְרִים יָרִיעוּ בִּרְנָנָה. הַי, הַי, יַיִן, יֵין עֵנָב, הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל לֵבָב!

שְׁתוּ טִפֹּנֶת, עוֹד טִפֹּנֶת עַד יִרְוֶה לִבֵּנוּ מִזֶּה הַיַּיִן, יֵין תִּירוֹשׁ דָּרַכְנוּ בִּיקָבֵינוּ. הוֹי, הוֹי, הָבוּ שִׁיר, בִּכְרָמֵינוּ תַּם בָּצִיר; לִכְבוֹד אַרְצֵנוּ כּוֹס נָרִים, מִזְגוּ וּשְׁתוּ נָא הַבּוֹצְרִים! חַי, חַי, יַיִן, יֵין עֵנָב, הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל לֵבָב!

מאתר זמרשת