מילים: ישראל דושמן

הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת, וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת. צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:

ט“וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת! ט”וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת: הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת! כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ, בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:

ט“וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת! ט”וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע, מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע: וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ – אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.

ט“וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת! ט”וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

מתוך אתר זמרשת

על המילה "שקדיה"