הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: לחן עממי: נרותי הזעירים - סולו - ס - דואט - אט [2018/05/31 07:48] – drora
+++ סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: לחן עממי: נרותי הזעירים - סולו - ס - דואט - אט [2018/12/08 13:04] (הגרסה הנוכחית) – drora
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-נרותי הזעירים
+======ארליך: נרותי הזעירים ======
 מילים: [[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93|מוריס רוזנפלד]] (1897)
 תרגום\נוסח עברי: ראובן גרוסמן
 לחן: הרמן צבי ארליך (1908)
+{{tag>  מוריס-רוזנפלד ראובן-גרוסמן הרמן-צבי-ארליך חנוכה שלב-1 חגים סולו ס דואט אט רוברט-ישראל רה-מינור לה-מינור ארבעה-רבעים}}
 {{:סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: לחן עממי:303774720111227223256.jpg?nolink|}}
@@ שורה 14: / שורה 17: @@
 לחן זה נכתב עבור המקור היידי של השיר, ופורסם באוסף "ציונ'ס הארפע", ורשה, 1917, עמ' 145. קיימים לחנים נוספים. ; למידע נוסף על השיר: [[http://www.milkenarchive.org/works/view/224‏]]. ; חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם. בשיר זה, המשורר היידי מוריס רוזנפלד -המכונה גם המשורר של סדנאות היזע - שם דגש על הלאומיות היהודית המתעוררת.
+[[http://blog.nli.org.il/nerot_chanukah/|שני היוצרים העיוורים שהפיצו את אור החנוכה]]
 [[https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=942|מידע מאתר זמרשת]]